052-2457843

X

יום ההוקרה לבירה הבינלאומי כבר כאן ואנחנו כאן בכדי לסדר לכם את כל מה שלא ידענו לעולם על המשקה המופלא.

מה זה בעצם בירה?

בירה הינה משקה העשוי מחומרים טבעיים בלבד ונקייה לחלוטין  מחיידקים המסכנים את הבריאות. כוס בירה מכילה 150 קלוריות.

הבירה היא מוצר פרה – היסטורי. תהליך היווצרות הבירה הוא תהליך טבעי שיכול להתרחש מצירוף של אירועים שיגרתים: גרגירי שעורה שאוכסנו לצורך אכילה נרטבים והופכים ל"דייסה" או בליל רטוב. הבליל מתחיל לתסוס מעצמו. לאחר כמה ימי תסיסה, אם מדללים את הבליל שתסס במים, מתקבל משקה שהוא גם משביע וגם גורם להרגשה של מצב רוח טוב, בזכות האלכוהול שנוצר בו. התהליך הזה בוודאי קרה פעמים רבות, במקומות רבים, כי את התסיסה יוצרים מיקרו אורגניזם ממשפחת השמרים, הנמצאים באוויר בכל מקום. כאשר שבטי הנוודים החלו להתיישב באתרים של קבע, הם גם התחילו לגדל צמחים ממשפחת החיטה והשעורה, ולאגור את הגרעינים שלהם. מגרעינים אלה הם הכינו לחם וגם בירה.

בירה
בירה

תהליך יצירת בירה

התהליכים של יצירת לחם ויצירת בירה דומים ביותר. שניהם מכילים גרעינים, מים ושמרים. שניהם משביעים וגורמים להרגשה טובה. לכן חושבים מדענים רבים כי לאדם הקדמון הייתה הבירה מוצר מזון חשוב. כאשר נבנו הערים העתיקות בבבל היה כבר ייצור הבירה תהליך ידוע, וכנראה גם תהליך שהשלטונות פיקחו עליו. ייצור הבירה נקשר עם פעילויות המקדשים, ונמצאו מסמכים רבים של לוחות חרס בכתב היתדות המתעדים זאת. בממצאים מהאלף הרביעי לפני הספירה מוזכרים כבר כ- 15 סוגי בירה שונים שהוכנו מסוגי גרעינים שונים, ושלחלקם הוסף דבש.

במצרים של הפרעונים הכינו בירה מלחם אפוי למחצה, שהוכן משעורה נבוטה, ואשר הושרה במים. התערובת הזו החלה לתסוס באמצעות שמרים הנמצאים באוויר. לאחר התסיסה העבירו את התערובת דרך מסננת, ואת המשקה שהתקבל שתו מיד. במצרים הוסיפו לבירה צמחי תבלין שונים והמתיקו אותה במיץ תמרים. לכל התהליכים והמנהגים האלה קיים תיעוד מפורט בכתב החרטומים.

היוונים והרומאים הקדמונים למדו גם הם את תהליך הכנת הבירה. הבירה נזכרת בכתבים עתיקים של פליניוס ואחרים. הבירה הייתה משקה חשוב במשתאות ובחיי היומיום. גם השבטים הברברים באירופה של אותה תקופה ידעו להכין בירה משעורה וחיטה, ונהגו להשתמש בדבש כתבלין. טעמם של מיני הבירה העתיקים היה בוודאי שונה מאוד מן הבירה המקובלת כיום.

בבירה המקובלת היום שולט טעמו של צמח הכשות. ישנו תיעוד על גידול חקלאי של הכשות בצרפת ובגרמניה במאה התשיעית, אך נדרשו עוד כמה מאות שנים עד שהצמח הזה הפך למרכיב עיקרי וחשוב של הבירה. באירופה של ימי הביניים המשיכו יצרני הבירה בארצות שונות להמתיק ולתבל את המשקה בדבש, מיץ תמרים ובשפע תבלינים.

מגוון בירות

הבירה כתעשייה

תהליך ייצור הבירה עבר בהדרגה מתהליך ביתי לתהליך תעשייתי. ארמונות  השליטים והמנזרים הגדולים פיתחו תהליכי ייצור שהבטיחו איכות וטעם אחידים. הם גם אסרו על ייצור בייתי של בירה, והשתמשו בבירה כמקור הכנסה בטוח, ללא תחרות.

במקומות רבים פעלו מתקני הייצור של הבירה בסמוך למאפיות הגדולות, עם מחסנים משותפים של גרעינים. האופה הראשי היה גם המומחה לייצור הבירה. במנזרים רבים ייצרו סוגים שונים של בירה – בירה חזקה ומשובחת לנזירים ולאורחיהם אנשי השלטון, ובירה חלשה ונחותה אותה מכרו לעוברי אורח שהשתכנו ללינת לילה במנזר, ולתושבי האזור.

תהליך הרפורמציה והיחלשות הכנסייה הקתולית באירופה אפשר לאנשי עסקים חדשים להיכנס לתחום ייצור הבירה.

השליטים העניקו זיכיונות ייצור לבירה ובכך ייצרו תעשייה חדשה. בשנת 1516 נחקק באזור בוואריה "חוק טוהר הבירה" שקבע כי לבירה יהיו 3 חומרי גלם בלבד – מים, שעורה וכישות. החוק אינו מתייחס לשמרים, כ בעת שהוא נחקק עדיין לא הבינו בדיוק את תפקידם. חוק זה קבע את אופיה של הבירה הגרמנית  בארבע מאות השנים האחרונות והוא בתוקף עד היום.

עם גילוי אמריקה הגיעה הבירה גם לשם. במחסני האניות שיצאו לעולם החדש היו, בצד מוצרי מזון, גם חביות של בירה. הבירה שימשה כחלק מהתפריט. המינרלים שבה עזרו בשמירת בריאותם של הנוסעים, והאלכוהול בשיפור מצב רוחם. כשהגיעו המתיישבים הראשונים לאמריקה הם מצאו שגם האינדיאנים ידעו להכין בירה מהגרעינים שעמדו לרשותם – גרעיני התירס. המהגרים האנגלים, שנחתו בחוף פלימות, למדו את הטכניקה האינדיאנית, אך תיבלו את הבירה שלהם בטעם הכישות מאנגליה. ההולנדים, שהקימו את מושבת "אמסטרדם החדשה" על האי מנהטן, הקימו מבשלת בירה באזור וול סטריט בתחילת המאה ה-17. שם הם בישלו בירה בטעם ובסגנון הולנדי. עם קבלת  העצמאות דאגו מנהיגי ארה"ב לחקיקה שסייעה לתעשיית הבירה המקומית.

הבירה במאה ה-19

רק במאה ה-19, עם פיתוחם של אמצעי קירור תעשייתי, התאפשר ייצור הבירה מסוג "לאגר" באופן נרחב. בתהליך הפיתוח של הבירה החדשה השתתף גם המדען לואי פסטר, אשר חקר את תרביות השמרים ואת תהליך התסיסה.

המקום אשר ממנו יצאה הבירה החדשה לכבוש את העולם הייתה העיירה הבוהמית פילזן. מן המבשלה של פרנטישק פופה יצאה בשנת 1842 הבירה שנקראה "פילזנר אורקוול" והייתה להצלחה מיידית. היא הייתה בירה בהירה, צלולה, עם תכולת כישות שגרמה למרירות נעימה ומרעננת. היו בה בועות גז במידה הנכונה, והייתה לה עמידות שאפשרה לה להיות מופצת בכל רחבי אירופה. הטכניקה של ייצור הבירה החדשה התפשטה במהירות באירופה והגיעה גם לארה"ב.

יצרנים רבים התחילו להוסיף את הביטויים "פילזנר" או "פילס" על מוצרי הבירה שלהם, כדי לציין שגם הם משתמשים בשיטות הייצור החדשות. ביטויים אלו נמצאים עד היום על תוויות רבות של בירה בעולם.

הטכניקה והטעם של פילזן פרצו את הדרך גם למיני בירה לאגר אחרים. בווינה פותחה בירה לאגר אדמדמה, במינכן פותחה בירה לאגר בשם "בוק". אולם היו גם אזורים שהתנגדו וסירבו לשנות את השיטות הישנות והטובות שלהם. בראש המתנגדים עמדו מבשלות השיכר הבריטיות והבלגיות. הם המשיכו לייצר בירה שבה השמרים צפים על פני הנוזל התוסס. בארה"ב התעכבה חדירת הטכניקה החדשה בגלל הקרבה התרבותית והתעשייתית לאנגליה, ובגלל העובדה שתרביות השמרים החדשים היו מאוד רגישות והתקשו לעמוד בקשיי המסע באוניות מאירופה לאמריקה. רק ברבע האחרון של המאה ה-19 חדרה השיטה גם לאמריקה. גל של מהגרים מגרמניה ואוניות קיטור מהירות שהצליחו להביא בשלום את השמרים מאירופה, הביאו את הלאגר לאמריקה.

תור הזהב של הבירה בארה"ב נמשך מהרבע האחרון של המאה ה-19 ועד שנת 1919. בתקופה זו פרחה תעשיית הבירה והגיעה לאיכויות משובחות, למיגון עצום של סוגים וטעמים, ולייצור בכמויות ענק. בכל עיר גדולה קמו עשרות מבשלות בירה ושיכר. רק באמריקה אפשר היה למצוא, זו בסמוך לזו, מבשלות בסגנון גרמני, בריטי, אוסטרי, בלגי והולנדי. בעוד שחובב הבירה האירופי צריך היה לנסוע מרחקים גדולים, כדי לטעום מן הסוגים השונים.

כל הפריחה והתפתחות האלה נעצרו בבת אחת בשנת 1919. בשנה זו נחקקו בארה"ב "חוקי היובש" שאסרו על ייצור ומכירה של משקאות המכילים מעל חצי אחוז אלכוהול. רק יצרנים מועטים הצליחו לשרוד עד לביטול "חוקי היובש" בשנת 1933. חלקם פעלו בחסות ארגוני הפשע שדאגו שהמשטרה לא תטריד אותם, ומכרו את המוצרים האסורים במחירים מפולפלים. יצרנים אחרים הסבו את קווי הייצור שלהם למילוי משקאות קלים בבקבוקים, למכירת קרח, להכנת גלידות, ולקלייה ואריזה של דגני בוקר

זיו מנור מציע מגוון רחב של סדנאות כגון סדנת בירה, סדנת קוקטיילים, סדנת אלכוהול ועוד – כל סדנה היא חוויה מדהימה ומרהיבה!

סדנאות בירה
סדנאות בירה

לתיאום סדנת בירה התקשרו אלינו לטלפון 052-2457843 או השאירו פרטים ונחזור אליכם.

דברו איתי